איך מתגרשים ונשארים הורים טובים

מחקרים מלמדים כי דרך ניהול הליך הגירושין משפיע עד שלוש דורות במשפחה ובוודאי שמשפיע באופן ישיר על ילדים כמעט בכל גיל ולא רק בגיל הצעיר כפי שנוטים לחשוב.

לפיכך ברור כי קיימת חשיבות עליונה לניהול הליך פרידה נכון תוך מזעור הפגיעה בילדים.

יש שיטענו כי כמעט בכל מחיר צריך להישאר ביחד למען הילדים על מנת שלא יפגעו ולא יגרם להם נזק, מנגד, יש שיטענו שילד שגדל בבית ללא אהבה, ללא יחסים טובים בין ההורים וכשההורים אינם מאושרים זו סביבה התפתחותית המזיקה לו לא פחות.

אז איך מתגרשים  “נכון”?

הורים תתבגרו– על ההורים ליצור הפרדה ברורה בין הסיבות והרגשות הקשורים לגירושים, לבין תפקידם כהורים. גם כאשר אחד מבני הזוג מבקש להיפרד והשני אינו שותף לרצון זה, מומלץ לפנות לעו”ד המתמחה בתחום דיני המשפחה ולהתייעץ לגבי האפשרויות הרבות שקיימות לנהל פנייה נכונה לקראת פרידה עוד הרבה בטרם נקיטת צעדים קיצוניים כגון הגשת בקשה ליישוב סכסוך לביהמ”ש או לבית הדין הרבני.

שני ההורים צריכים ללמוד ליצור תקשורת בריאה ופורייה ביניהם, לפחות לגבי כל מה שקשור לחיי הילדים.

שיח נכון ומקצועי סביב נושא המשמורת והמזונות, יעיל נכון ומשמעותי לכל הנוגעים בדבר, להורים ובוודאי שגם לילדים. זכרו כי עדיין מדובר במשפחה גם אם שני ההורים החליטו שלא להמשיך לחיות ביחד תחת אותה קורת גג, הם נותרים הורים ונותרת משפחה שאמנם צריכה ללמוד לתפקד כשני תאים כלכליים נפרדים אך עדיין זו משפחה.

לא לערב את הילדים-

אין להשתמש בילדים כנגד אחד מבני הזוג. הורים רבים יודעים זאת אך עדיין נוקטים בפעולות או אמרות המאלצות את הילד לקחת צד, לצדד, לתמוך, לעזור לצד המצטייר כקורבן או כחלש יותר. או להיפך -להתקרב יותר לצד המפנק, הנותן, הקונה, המתיר.

כאשר הילדים מרגישים שמתקיים קשר סביר ומכובד בין ההורים, יורדת מעל כתפיהם המשימה הנוראה כל כך, לבחור למי משני ההורים הילד נאמן יותר? “לטובת” איזה צד הוא?

חשוב להבין: כאשר ילד עסוק בבחינת נאמנותו להוריו, הוא איננו פנוי לעסוק בתהליך הריפוי והשיקום שלו מן המשבר, ואינו פנוי למשימות ההתפתחות הרגילות שלו.

הוכח כי במצבים שבהם הורים לא יודעים “להתעלות על עצמם” וליצור תקשורת סבירה ביניהם, הילדים נוהגים ליטול על עצמם “תפקידים” שונים, המעמיסים עליהם תחומי אחריות שאינם תואמים את גילם ואת יכולותיהם, כאשר אחריות זו למעשה מוטלת על הבוגרים.

הסדרי משמורת-

אין נכון או לא נכון כשמדובר בהסדרי משמורת בין ילדים לבין הוריהם.

כל משפחה היא עולם ומלואו ויש להתאים לה את ההסדר הספציפי שיגרום לאותה משפחה להמשיך ולתפקד באופן היעיל ביותר תוך מזעור נזקים ופגיעות.

יש לבחון את צרכי המשפחה, צרכי הילדים, הגילאים, מקום המגורים, אופי עבודת ההורים, ניידות, יכולת כלכלית ועוד.

חשוב לזכור כי הסדרים נכונים המותאמים גם לשגרת יומם של שני ההורים יקלו על כל הצדדים לשמרם ולאוכפם.

אם אין אפשרות למשמורת משותפת, חשוב לחזק ולשמור על הקשר הקיים בין הילד לבין הורה שעזב את הבית, רצוי שיתקיימו מפגשים תכופים, אפילו לזמן קצר.

מומלץ שהקשר יתקיים בסביבה שהילד רגיל אליה, עד שיחוש ביטחון עם ההורה המוכר לו פחות. מומלץ לנסות לשהות בבית השני באופן הדרגתי למשך זמן שילך ויתארך לפי הסתגלות הילד והתפתחותו. קל יותר לילד קטן לעבור מבית לבית כשיש לו אחים גדולים יותר, שנמצאים איתו בבית השני, בייחוד כשלנים שם. כמו כן, חשוב שיהיו איתו חפצים שהוא קשור אליהם במיוחד, כמו שמיכה רכה או צעצוע אהוב.

מחקרים מעידים כי ככל שההורים מסכימים ומגיעים יחד להחלטה על הסדרי המשמורת ללא התערבות אנשי מקצוע, הרי שההסדר מצליח נשמר נאכף ונכון יותר לכולם.

בכל מקרה, חשוב מאוד שההורים יהיו “עם היד על הדופק” וישנו כל הסדר, שמערער את הילד.

תקשורת –

כל עוד לבני הזוג שנפרדים יש ילדים משותפים. חשוב שיזכרו כי לעולם הם ימשיכו להיות הורים ולעולם תמשיך המשפחה להתקיים, גם אם במתכונת שונה. לכן חשיבות התקשורת ביניהם היא משמעותית.

אי אפשר לתקשר רק באמצעות עורכי דין, אנשי מקצוע ובתי משפט.

מכאן החשיבות להיעזר בעורך דין המתמחה בענייני משפחה שיש לו גם יכולות וקישורי גישור.

עורך דין שיכול ויודע לשבת עם בני זוג, שעל אף שקיימים ביניהם פערים וישנן אי הסכמות, בסופו של תהליך ממוקד וענייני הוא יודע להביא אותם לידי הסכם גירושין בהסכמה.

ההשפעה וההשלכות של הליך כזה הוכחו שוב ושוב כנכונות והטובות ביותר כלפי כל המעורבים.

ההשפעה היא לא רק כלפי כל התא המשפחתי שנפגע פחות, אלא בעיקר בכך שההליך גורם לתקשורת אחרת בין בני הזוג, תקשורת כזו והקניית כלים כאלו שגם היה ובעתיד יתקלו בשאלות, חילוקי דעות או סוגיה שלא עלתה במסגרת ההסכם, ידעו להתמודד איתה בכוחות עצמם.

וגם אם יתקשו, יזכרו שתמיד יכולים לחזור לאותו מגשר ולעבוד ביחד, בכבוד ובצורה עניינית, על אותה סוגיה, במקום לרוץ ולפתוח בהליכים משפטיים ארוכים יקרים ופוגעים.

 

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן