אין חיוב במזונות ומדור גם בפערי שכר משמעותיים!

יישום פסיקת העליון בנושא מזונות ומשמורת משותפת -אין חיוב במזונות ומדור גם בפערי שכר משמעותיים

יש לקבוע כי בעת פסיקת מזונות ילדים לאחר גיל 6 במשמורת משותפת ובהלימה ברורה לפסיקת העליון בע”מ 919/15 יש להתעלם באופן מוחלט מזהות מגדרו של התובע או הנתבע וליתן את הדעת לעניינים הרלוונטיים לקביעת החיובים הכספיים בין שני הורים .

כך קבע באופן נחרץ כב’ הש’ יהורם שקד בפס”ד מרתק.

חלק מהתהיות שעלו לאחר פסיקת העליון בנושא, היתה השאלה כיצד ינהגו ויישמו בתי המשפט בפועל את פסה”ד שעדיין הותיר שאלות רבות על כנן.

אחת מהן היא האם בעקבות פסיקת העליון ניתן יהא לפתוח מחדש החלטות שכבר ניתנו במסגרת מזונות ולהגיש תביעות חדשות?

ואכן מקרה פסה”ד עוסק בסוגיה של בני הזוג שכבר ניתנה לגביהם פסיקת מזונות זמניים בסך 5,000 ₪ ואח”כ אף העלה ביהמ”ש את גובה המזונות הזמניים לסכום של 7,000 ₪ לחודש שאותם צריך האב לשלם לשלושת ילדיו (12,15,18) כל זאת עוד בתוספת תשלום מחציות.

האב עתר למשמורת משותפת והסדרי ראיה שיוויוניים ותביעתו התקבלה לאור תסקיר חיובי ותומך של הרווחה.

לאחר דין ודברים הגיעו הצדדים להסכמה על זמני שהות כמעט שווים:

הילדים ישהו עם האב 43%-50% ועם האם בין 50%-57% בהתאמה.

לעניין ההכנסות נקבע כי:

הכנסתה החודשית של האם  מעבודתה עומדת על סך של כ 19,000 ₪  ברוטו בממוצע לחודש המהווה סך של כ 13,000 ₪ לחודש בערכי נטו ובתוספת קצבת המל”ל, עומדת הכנסתה הכוללת על כ 14,000 ₪.

והאב משתכר  21,576 ₪ נטו לחודש- השתכרות הגבוהה בכ 50% מהאם (יחס של 2:3).

מאחר והכנסות ההורים ויכולותיהם הכלכליות אינן שקולות זו לזו, יש לבחון את צרכי הילדים: הצרכים הקיומיים והצרכים שמעבר לקיומיים כל זאת תחת אותה מסגרת כללים שקבע העליון.

נקבע כי התמונה הכללית היא תמונה של הורות עם  אחריות משותפת, עם  חלוקת זמני שהייה שוויוניים  או כמעט  שוויוניים  ואין בטענות האם על תוספת הוצאות שוליות כזו או אחרת כדי לשנות את התמונה הכללית.

במסגרת הבדיקה להיתכנות למשמורת משותפת כפי שקבע העליון שיש לבדוק, ציין כב’ הש’ שקד כי במקרה דנן לאור פירוק השיתוף בדירה המשותפת  ואיזון המשאבים ישאר לכל אחד מהצדדים מספיק כסף למחייה ולמזונות הילדים.

לאור העובדה כי קיימת היתכנות למשמורת משותפת ובנוסף לאור העובדה כי שני ההורים  נושאים  בשכר דירה לדירה המותאמת למגורי הילדים, נקבע גם שהאב לא חב במדור.

לעניין ה”מחציות” פסיקת העליון קבעה כי כל צד ישא בעין בהוצאות הילדים. במקרה דנן לאור פערי השכר והעובדה כי מדובר בשכר מכובד נפסק כי יש מקום לבחון את יתר ההוצאות של הילדים אילו שאינן בגדר צורך קיומי והכרחי (“צרכים אחרים” “הוצאות חריגות”- בין היתר הכוונה לנסיעות, תרבות, ביגוד, טלפונים ניידים, חוגים, דמי כיס וגם הוצאות חינוך והוצאות רפואיות שאינן במסגרת סל הבריאות ) אותם חישב השופט וחליק ביחס של 2:3 לפי יחס הכנסת הנטו של הצדדים וקבע כי חלק מהתשלום יהיה בעין וחלק בהעברה לאם בסכום חודשי קבוע.

כב’ הש’ שקד ציין והדגיש בפסק דינו זה כי:

אמנם לא נקבע באופן חד משמעי אם ליישם את פס”ד של העליון על תיקים והחלטות שהסתיימו לחלוטין. אך ברור כי במקרה הזה החלטת העליון ניתנה במהל בירור התובענה ולאחר שנפסקו מזונות זמניים ומדור. על פי הדין נקודת המוצא העקרונית היא כי הלכה שיפוטית חדשה פועלת רטרוספקטיבית ופרוספקטיבית.

עוד ציין כי אם לא היה מדובר במזונות זמניים ספק אם היה נותן מקום להלכה החדשה ולא מותיר הדין הקודם.

לשאלה ממתי יופחת חיובו של האב- קבע כב’ הש’ שקד כי ההפחתה תתבצע מיום הגשת התביעה.

לסיכום פסק דין חשוב בקובע כי במקרה של קטינים מעל גיל 6 במשמורת משותפת גם אם לא לחלוטין בדיוק 50-50 ואפילו שקיימים פערי שכר, כל עוד ישנה היתכנות למשמורת משותפת, לא ישולמו מזונות לא ישולם מדור והמחציות ישקלו לפי הנסיבות.

כמובן שכל מקרה לגופו כשעקרון העל ממשיך לרחף מעל כל הפסיקה- השאיפה להשגת שוויון בי ההורים, למניעת אפליה, אך תמיד תוך הבטחת זכויות וטובת הילדים.

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן