חדלות פירעון ושיקום כלכלי - מדריך
“חדלות פירעון” הוא מונח חדש יחסית, שמחליף את המונח פשיטת רגל, שקדם לו. אך לא מדובר רק בשם חדש, אלא בשינוי ממשי בגישה של רשויות החוק, ובאופן שבו הן מתייחסות לאדם שהוגדר “חדל פירעון”. כלומר, אדם שנקלע לחובות כבדים שאין באפשרותו לפרוע.
מהן מטרותיו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי?
המטרה העיקרית של חוק חדלות פירעון היא לשים את השיקום הכלכלי של החייב במקום גבוה בסדר העדיפויות של הרשויות המטפלות בו, לא פחות מהצורך לתת מענה לנושיו. החוק יצר רפורמה שקיצרה את ההליך הביורוקרטי של החזרת החוב, הפכה אותו לפשוט יותר, ושמה דגש על הקניית דפוסי התנהלות כלכלית שונים מאלה שיצרו את החוב (זהו ההבט השיקומי של החוק). כך, חייב שהוגדר חדל פירעון יכול לפרוע את חובותיו במהירות ובזמן מוקצב וידוע מראש, ולחזור לפעילות כלכלית נורמלית בהקדם.
האם הוצאת צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון משפיעה על הליכים קיימים בהוצאה לפועל?
חייב שהחל בהליך של חדלות פירעון יכול להגיש בקשה לעיכוב ההליכים הקיימים המתנהלים נגדו בהוצאה לפועל, כמו, למשל, עיקולים, צו עיכוב יציאה מהארץ, קנסות, הליכים משפטיים שנושיו פתחו נגדו וכדומה. הליכים אלה יוקפאו עד למתן צו שיקום כלכלי, והחייב יוכל להיכנס להליך חדלות הפירעון בראש שקט וללא חשש.
האם ישנן הגבלות החלות על החייב במהלך הליכי חדלות הפירעון?
עם הוצאת צו השיקום הכלכלי חלות על החייב מספר מגבלות על התנהלותו הכלכלית. מטרת המגבלות היא למנוע מממנו להגדיל את החוב או לברוח מהארץ. מדובר, למשל, באיסור על פתיחת עסק חדש, אלא אם החייב קיבל אישור מיוחד של הנאמן, כמו גם הגדרתו כלקוח מוגבל בבנק, כך שהוא אינו יכול לשלם בצ׳קים או לקבל מסגרת אשראי. נוסף על כך, כרטיסי האשראי של החייב נחסמים, והוא לא יכול להשתמש בהם עד סוף תקופת השיקום הכלכלי, אלא אם קיבל אישור מיוחד של הנאמן.
מדוע ניתן לראות בהליך חדלות פירעון כהליך של "מחיקת חובות"?
מטרתו של הליך חדלות פירעון היא לאפשר לכל אדם שמצא עצמו במצב של חדלות פירעון, לצאת ממצב זה ולחזור ולהשתלב בחיים הכלכליים והחברתיים תוך זמן סביר. מדובר בתקופה של עד 4 וחצי שנים לכל היותר, שבמהלכן צו התשלומים החודשי מותאם ליכולותיו הכלכליות של החייב, ללא קשר לגובה החוב. בסיומו של תהליך חדלות פירעון מוצלח, החייב מקבל צו הפטר, המוחק את יתרת חובותיו ומאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו הכלכליים.
מהם סוגי ההפטר שניתן לקבל בהליכי חדלות פירעון?
הפטר חלקי ניתן במקרה בו החייב פעל בחוסר תום לב מול חלק מבעלי החוב. בית המשפט יכול לפטור אותו מחובות אחדים, אך לחייב אותו בתשלום מלא של החובות לבעלי החוב שפעל מולם שלא בתום לב.
הפטר מותנה הוא הפטר מיתרת חובותיו הניתן לחייב בכפוף לעמידה בתנאים שבית המשפט הציב לו.
הפטר חלוט הוא צו סופי הפוטר את החייב מכל החובות שנותרו לו. לאחר שקיבל צו הפטר חלוט, לא ניתן לתבוע אותו על חובות שניתן היה לצרף אותם לתהליך חדלות הפירעון.
האם בית המשפט יכול לפסול את מחיקת יתרת החוב?
חשוב לדעת שהליך חדלות פירעון מיועד לאנשים שנכנסו לחובות בגלל שלא ידעו להתנהל נכון מבחינה כלכלית. אך אם יתגלה שהם הגיעו למצבם הכלכלי שלא בתום לב, או אם הם לא עמדו בהסדר התשלומים ובתנאים שנקבעו להם במסגרת צו השיקום הכלכלי, לא תתבצע מחיקת חובות והם יידרשו לשלם אותם במלואם.
מהו הסדר נושים?
אדם שהוגדר כחדל פירעון וזכה להגנות הנלוות לכך, יכול כעת לפנות בעצמו או באמצעות הנאמן אל הנושים ולנסות להגיע עימם להסדר חוב מחוץ לכותלי בית המשפט. לכל הצדדים יש אינטרס להגיע להסדר כזה: הנושים יקבלו את כספם מהר יותר (גם אם לא את מלוא החוב, שגם כך לא היו מקבלים בהליכי חדלות פירעון), ועל החייב לא יוטלו המגבלות המוטלות על מי שנמצא בהליכי שיקום כלכלי, ויוסרו ממנו האיום והמגבלות החמורות של הליכי ההוצאה לפועל.
לקבלת פרטים נוספים על הליווי המשפטי של משרד עורכי דין שמעון צור
התקשרו עכשיו
