הפרשה לקרן הפנסיה – כל מה שרציתם לדעת

תוכן עניינים

כמעט כל אחד ואחת מאיתנו מצויים בצורה כזו או אחרת של יחסי עובד-מעביד, בין אם כעובדים שכירים ובין אם כמעסיקים. מסיבה זו, החוק והפסיקה העוסקים בדיני העבודה מקדישים לנושא תשומת לב רבה ומדוקדקת. הגדרת יחסי עובד-מעביד – הזכויות והחובות של כל אחד מהם – מוגדרים על פי רוב בחוזה העבודה שנחתם ביניהם עם תחילת העבודה, בין אם בעל פה ובין אם בכתב. ופיטורים היא אחת המרכזיות בהן. נכון אמנם שהחקיקה מגדירה את חובת ההפרשה, אך ישנן הגנות שעובדים רבים, לעתים גם מעסיקים, אינם מודעים להן, וחשוב שיוגדרו מראש, כבר בעת הסדרת יחסי העבודה.

החל משנת 2008 מחויב כל מעסיק לבטח את עובדיו בביטוח פנסיוני, על פי חוק. עלות ההפרשה לקרן הפנסיה נחלקת בין העובד השכיר לבין המעסיק ושיעורה מתעדכן מעת לעת

 

על מי מוטלת החובה להפריש כספים לקרן הפנסיה?

החל משנת 2008 מחויב כל מעסיק לבטח את עובדיו בביטוח פנסיוני, על פי חוק. עלות ההפרשה לקרן הפנסיה נחלקת בין העובד השכיר לבין המעסיק ושיעורה מתעדכן מעת לעת. מאז ינואר 2017 עומד שיעור ההפרשה לקרן הפנסיה על 6 אחוזים משכרו של העובד ו 6.5 אחוזים המופרשים על ידי המעסיק. נוסף על כך, המעסיק מחויב להפריש, על חשבונו בלבד, סכום נוסף של 6 אחוזים משכר העובד לטובת קרן פיצויים במקרה של סיום עבודה ו/או פיטורים.

תשלומים המשולמים לעובד בגין זכויות עובדים שונות, כגון ימי חג, חופשה, מחלה ומילואים, הם שכר עבודה לכל דבר, ועל כן ייכללו גם הם בחישוב ההפרשות לפנסיה

 

מהם רכיבי השכר הכלולים בפנסיה?

על פי צו ההרחבה שקבע את חובת הפרשה לפנסיה על כל המעסיקים במשק מאז 2008, רכיבי השכר הנחשבים לצורך חישוב האחוזים שיופרשו, הם אותם רכיבים הכלולים בחישוב פיצויי פיטורים: שכר יסוד, תוספת וותק ועמלות.

תשלומים המשולמים לעובד בגין זכויות עובדים שונות, כגון ימי חג, חופשה, מחלה ומילואים, הם שכר עבודה לכל דבר, ועל כן ייכללו גם הם בחישוב ההפרשות לפנסיה.

גמול עבור שעות נוספות, לעומת זאת, אינו נחשב בדרך כלל כרכיב הכלול בחישוב ההפרשות לפנסיה (או פיצויי הפיטורים לצורך העניין), אלא אם חל על העובד הסדר פנסיוני הקובע אחרת במסגרת הסכם קיבוצי או בחוזה העבודה שחתם עליו מראש.

במלים אחרות, במסגרת המשא ומתן לתחילת עבודה חדשה, עומדת הזכות לעובד החדש לדרוש כי חישוב ההפרשה יכלול מרכיבים נוספים, מעבר למרכיבי היסוד, וזאת בהתאם לסוג עבודה שהוא נדרש לה ואופייה. למשל, מי שעבודתו כוללת מראש שעות נוספות תקופתיות, כגון שליחים בתקופות לחץ של חגים, נהגי הסעות וכד’, או עובדי הייטק העובדים לפי פרויקטים או בשעות חריגות בשל הצורך לעבוד מול לקוחות מחו”ל). אין סיבה שאדם שכל חייו נדרש לסוג כזה של עבודה לא יזכה לביטוי הולם לכך לאחר שפרש לגמלאות.

משבחר העובד גוף פנסיוני מסוים, הוא גם רשאי להתחרט בכל עת ולבקש לעבור לגוף פנסיוני אחר

טבלת הפרשות לפנסיה

שנההפרשת מעביד לפיצוייםהפרשת מעביד לתגמוליםהפרשת עובד לתגמוליםסה”כ הפרשות
20113.34%3.33%3.33%10%
20124.18%4.16%4.16%12.5%
20135%5%5%15%
20146%6%5.5%17.5%
20166.25%5.75%6%18%

2017

6.5%

6%6%

18.5%

2018 6.5%6%6%

18.5%

20196.5%6%6%18.5%
20206.5%6%6%18.5%
 

 

למי עומדת הזכות לבחור את הגוף הפנסיוני?

סעיף 20(א) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס”ה-2005 קובע, כי העובד רשאי לבחור את הגוף הפנסיוני אליו יופרשו כספי הפנסיה בעצמו, וכי המעסיק אינו יכול לכפות עליו לבחור בקרן פנסיה או חברת ביטוח מסוימת. משבחר העובד גוף פנסיוני מסוים, הוא גם רשאי להתחרט בכל עת ולבקש לעבור לגוף פנסיוני אחר. המעסיק יהיה מחויב לכבד את רצונו ולהעביר את ההפרשות לגוף החדש, על פי בחירתו.

זכות זו עומדת בתוקף גם אם קיימת הוראה בהסכם העבודה או בהסכם קיבוצי הקובעת כי על העובד לבחור בגוף פנסיוני מסוים. הוראה זו אינה תקפה וכל עובד רשאי בכל עת שיחפוץ ולפי שיקול דעתו להעביר את ההפרשות הקבועות בחוק – שלו ושל המעסיק – לכל קרן פנסיה שיחפוץ בה.

זכות זו מעמידה לרשות העובד את האפשרות לנהל משא ומתן מול קרנות פנסיה שונות לצורך שיפור התנאים והעמלות המועברות אליהן על ידו.

במידה שלעובד החדש יש כבר ביטוח פנסיוני פעיל, המעסיק מחויב להתחיל בהפרשות לקרן הפנסיה לאחר 3 חודשי עבודה ואז גם להפריש לעובד את כל הסכום הנדרש החל מהיום הראשון לעבודה בצורה רטרואקטיבית

 

מהו מועד תחילת חובת ההפרשה?

עובד אשר מסיבות כאלה ואחרות אינו מבוטח בביטוח פנסיוני פעיל כלשהו (למשל, מי שזו עבודתו הראשונה כשכיר, או מי שסגר את קרן הפנסיה שלו בעבר מסיבות שונות), זכאי שהפרשות החובה של המעסיק לטובת קרן הפנסיה שלו יחלו לאחר 6 חודשי עבודה.

במידה שלעובד החדש יש כבר ביטוח פנסיוני פעיל, המעסיק מחויב להתחיל בהפרשות לקרן הפנסיה לאחר 3 חודשי עבודה ואז גם להפריש לעובד את כל הסכום הנדרש החל מהיום הראשון לעבודה בצורה רטרואקטיבית.

זוהי חובת המעסיק לברר, עם תחילת יחסי העבודה, מה מצבו הפנסיוני של העובד החדש ולהבטיח מראש כי בתום התקופה האמורה יעמדו לרשותו הסכומים שעליו להפריש רטרואקטיבית ובעתיד כחלק מחישובי עלות השכר.

הפסיקה טרם הכריעה בשאלת הזכאות של מי שיש ברשותו ביטוח פנסיוני פעיל ועבודתו הופסקה לפני שחלפו 3 חודשים לעבודתו. קיימות כיום שתי פרשנויות אפשריות

מה בדבר זכאותו של עובד אשר עבד פחות משלושה חודשים?

הפסיקה טרם הכריעה בשאלת הזכאות של מי שיש ברשותו ביטוח פנסיוני פעיל ועבודתו הופסקה לפני שחלפו 3 חודשים לעבודתו. קיימות כיום שתי פרשנויות אפשריות. הראשונה היא כי המעסיק מחויב לבצע הפרשה רטרואקטיבית בכל מקרה, היות שהזכאות לביטוח פנסיוני הינה מהיום הראשון ומועד ההפרשה שנקבע, לאחר 3 חודשים, הוא עניין טכני בלבד. על פי הפרשנות השנייה, 3 חודשים הם תקופת התנסות בעבודה והזכאות לביטוח פנסיוני קמה רק בסיומם.

 

לדוגמה, עובדים בהיי טק, מגזר שבו מעברים בין חברות ועבודות הם נפוצים, מבקשים לוודא שהוותק שלהם נצבר גם בזכויות הפנסיוניות שלהם. בשל כך, רבים נוהגים להפריש מכיסם את המינימום המחויב בחוק גם בתקופות של “בין עבודות”. יש הגיון רב שכל מעסיק חדש ימשיך בשמירה על הרצף ועל ההפרשה הפנסיונית ממקום העבודה הקודם מהרגע הראשון לעבודה.

 

מצד שני, בשל האופי הארעי ו/או הפרוייקטלי של העבודה בהייטק, מעבידים רבים אינם ממהרים להפריש את מה שאינו נדרשים לו במפורש בחוק, ומתייחסים לשלושת החודשים הראשונים כתקופת ניסיון של העובד, שאינה מצדיקה הפרשה אם יוחלט לא להמשיך להעסיקו.

 

כאמור, סעיפי הפנסיה ואחוזי ההפרשה נתונים לפרשנות ולמשא ומתן. מתוך כך, בידיו של העובד האפשרות לקבוע מראש בחוזה העבודה, בין השאר, כי גם אם שלושת החודשים הראשונים הם בגדר תקופת ניסיון, ההפרשה לפנסיה תתחיל מהיום הראשון.

 

לסיכום, בשונה מההפרשות לביטוח לאומי, מס הכנסה ומס בריאות, ההפרשות לפנסיה, כמו גם תנאי ההפרשה, נתונים למשא ומתן לתוספות ולביצוע שינויים שונים מעבר למינימום שנקבע בחוק. ככל שהרגולציה בענף הביטוח הפנסיוני תדביק את תנאי העבודה המשתנים תדיר היא תענה על הצורך הברור בשמירת רצף ביטוחי. כך תהיה לעובדים אפשרות להיות בשליטה מלאה יותר על הביטוח הפנסיוני שלהם ובקביעה מלאה של תנאיו.

דילוג לתוכן