בין סיכול חוזה שכירות עקב משבר הקורונה, לבין פינוי המושכר מכוח חוק החוזים כאשר שוכר לא משלם

חברים ולקוחות יקרים,

אני מצרף לכם ניתוח פסק דין רלוונטי בו מדובר על הפרת הסכם שכירות עקב אי תשלום שכירות בגין משבר הקורונה.

אולם אירועים נסגר עקב מצב החירום חודשיים בלבד אחרי שהחל לפעול. בית המשפט קבע כי עם כל ההבנה למצב – בעלת הנכס המושכר לא צריכה לשאת בנזק.

בית משפט השלום בתל-אביב קיבל לאחרונה תביעה לפינוינכס ששימש כאולם אירועים בחולון עקב אי תשלום דמי שכירות בתקופה שבה נסגר עקב התפשטות הקורונה.

ההסכם, שבו התחייבו השוכרים לדמי שכירות חודשיים של 76,050 שקל, נחתם כחודשיים לפני שפורסמו תקנות החירום שאסרו על הפעלת אולמות אירועים. עם סגירת האולם הם הודיעו לבעלת הנכס שלא ישלמו על חודש אפריל, ובהמשך לא העבירו גם את התשלומים על מאי ויוני.

בעקבות זאת הגישה הבעלים תביעת פינוי על בסיס הפרה יסודית של הסכם השכירות.

עילת הסיכול שבחוק השכירות פוטרת מתשלום דמי שכירות רק במצבים שבהם השוכר מנוע מלהשתמש במושכר בגלל מצבו הספציפי. למשל, משום שהוצא נגדו צו הריסה. אין אפשרות להשתמש בה כשהמניעה היא כללית וחלה על קבוצה רחבה של נכסים, כמו במקרה הזה.

באשר לחוק החוזים, השופט הסביר כי הוא אכן אוסר על צד שנפגע מהפרת חוזה עקב סיכול לתבוע את אכיפת החוזה או תשלום פיצויים, אבל לא נשללה ממנו האפשרות לתבוע את ביטול החוזה. למעשה, זוהי התרופה היחידה שנשארה לו – וזהו בדיוק הסעד שנתבע במקרה הזה.

בשפה פשוטה שוכר שלא משלם למשכיר בעקבות המשבר ניתן לפעול לפנות אותו מהמושכר עקב אי התשלום, ללא שום קשר למשבר הקורונה.

מעבר לכך אי תשלום שכירות לנכס מושכר, תתקבל רק במקרה ובו מדובר בנכס ספציפי שלא ניתן להשתמש בו ולא במצב בו כלל נכסים דומים לא ניתנים לשימוש, כגון אולם אירועים במקרה שלפנינו.

לפיכך השופט קיבל את התביעה והורה לנתבעים לפנות את הנכס עד סוף חודש יולי.

נכון שנראה לעיתים כי הצדק עיוור אולם יש צורך לעשות איזון אינטרסים בהסכם בין הצדדים על אף הכאב.
פסק הדין תא”מ 4492-05-20

בברכת סופ”ש נעים,

דילוג לתוכן