תוכן עניינים
מהי בוררות?
בוררות היא כלי ליישוב סכסוכים הדומה מאוד להליך שיפוטי, אולם הסכסוך אינו מוכרע על ידי שופט, אלא על ידי בורר. הליך הבוררות מסתיים בפסק בוררות המוגש לאישורו של בית המשפט ומקבל תוקף של פסק דין על כל משמעותיו. מהו אם כן ההבדל בין הליך בוררות לניהול סכסוך בבית המשפט? ישנם הבדלים משמעותיים ביותר: זמן התדיינות קצר, חסכון בעלויות ואולי החשוב מכל, שליטה רבה של הצדדים על ההליך על ידי בחירת זהות הבורר והסכמה באשר לתחולתם של סדרי הדין והראיות.
כאשר קיימת תניית בוררות בהסכם ומי מהצדדים מגיש תביעה אל בית המשפט, יוכל הצד שכנגד לבקש עיכוב הליכים והעברת הסכסוך לבוררות
תניית בוררות בהסכם
בחוזים רבים, בין אם מדובר בהתקשרות עסקית ומסחרית ובין אם בהסכמי עבודה, מבקשים הצדדים לכלול בהסכם תניית בוררות מקיפה ומפורטת. במסגרתה, קובעים הצדדים מבעוד מועד את כל הכללים להתנהלותה של הבוררות. באופן הזה, יכולים הצדדים להתמקד בפעילות היומיומית, ללא כל חשש מפני מחלוקת עתידית, היות שאם זו תתגלע, הרי שהם סללו מראש את הדרך הטובה ביותר לפתרון מהיר, יעיל וחסכוני.
עוד חשוב לציין, כי כאשר קיימת תניית בוררות בהסכם ומי מהצדדים מגיש תביעה אל בית המשפט, יוכל הצד שכנגד לבקש עיכוב הליכים והעברת הסכסוך לבוררות.
בית המשפט נוהג לכבד את רצון הצדדים כפי שהובא בהסכם, ולמעט מקרים חריגים ביותר, יורה על עיכוב ההליכים והעברת הסכסוך לבוררות. להליך הבוררות שלושה יתרונות בולטים, אותם נפרט להלן: תחולת סדרי הדין, יעילות הדיון ובחירת זהות הבורר.
במסגרת תניית בוררות בהסכם, רשאים הצדדים לקבוע כי על הליך הבוררות לא יחולו סדרי הדין והראיות הנהוגים במשפט האזרחי
תחולת סדרי הדין
במסגרת תניית בוררות בהסכם, רשאים הצדדים לקבוע כי על הליך הבוררות לא יחולו סדרי הדין והראיות הנהוגים במשפט האזרחי.
חרות זו יכולה להשפיע באופן מהותי על תוצאות ההליך. ראשית, משום שהיא מאפשרת לבורר להתיר הגשת ראיות שאינן קבילות בבית המשפט וכך ניתן להגיע בצורה מעמיקה מאוד לחקר האמת. שנית, משהוא אינו מחויב לסדרי הדין והראיות, יכול הבורר להכריע בסכסוך בדרכים יצירתיות ולתת למעשה את הפתרון הטוב ביותר לסכסוך, ששופט אינו היה יכול לתת בשל כפיפותו לדין המהותי.
במסגרת תניית הבוררות בהסכם, יכולים הצדדים לקבוע את מסגרת הזמן למשכו של ההליך ואף אם לא קבעו זאת, חייב ההליך, על פי החוק, להסתיים תוך 6 חודשים לכל היותר
יעילות הדיון ועלויות
מערכת בתי המשפט שרויה בעומס גדול ובמצב זה, יכולים צדדים לסכסוך להמתין זמן רב עד להכרעה בעניינם. לדבר יכולות להיות השפעות כלכליות מרחיקות לכת על הצדדים ועל כן, הליך הבוררות מהווה פתרון טוב כל כך. במסגרת תניית הבוררות בהסכם, יכולים הצדדים לקבוע את מסגרת הזמן למשכו של ההליך ואף אם לא קבעו זאת, חייב ההליך, על פי החוק, להסתיים תוך 6 חודשים לכל היותר. בהתאמה, גם עלויות הליך הבוררות נמוכות משמעותית מאלו של ניהול הליך משפטי, למשל בשל כך כי אין צורך בתשלום אגרת בית משפט היכולה להגיע לסכומים גבוהים.
בהליך של בוררות, הצדדים הם אלו שקובעים את הגורם המכריע ביניהם כאשר לבחירת זהות הבורר ישנה מטבע הדברים משמעות אדירה על תוצאות ההליך
זהות הבורר
כאשר מוגשת תביעה לבית משפט, לצדדים לסכסוך אין כל השפעה על זהות השופט שידון בתיק, אולם בהליך של בוררות, הצדדים הם אלו שקובעים את הגורם המכריע ביניהם כאשר לבחירת זהות הבורר ישנה מטבע הדברים משמעות אדירה על תוצאות ההליך. במסגרת תניית בוררות בהסכם, יקבעו הצדדים את זהות הבורר המתאים להם, על פי ניסיונו המקצועי ובקיאותו בתחום עליו תיסוב הבוררות וכן על אופיו ומזגו אם ירצו בכך. הצדדים גם רשאים לקבוע בורר חליף וכן מספר בוררים אשר יכריעו בסכסוך, כמו גם בורר שונה לכל סוג של מחלוקת.
תניית בוררות בהסכם להיות בכתב כדי שיהיה ברור כי הצדדים הסכימו להליך של בוררות
תניית בוררות – חייבת להיות בכתב
כאמור מעלה, תניית בוררות בהסכם מבטיחה כי במקרה של סכסוך, זה יידון במסגרת של בוררות ולא בין כותלי בית המשפט. תניה זו חייבת להיות בכתב כדי שיהיה ברור כי הצדדים הסכימו להליך של בוררות משום שלפרמטר ההסכמה חשיבות עליונה בהליך זה. על כך ניתן ללמוד מפסק דין תא”ק 19632-02-14 שייקד קרייאטיב בע”מ נגד אליה קריילזר, שם הגישה התובעת תביעה מכח הסכם למתן שירותי פרסום.
הנתבעת מצידה, הגישה לבית המשפט בקשה לעיכוב הליכים והעברתם להליך של בוררות משום שלטענתה, הצדדים הסכימו כי במקרה של סכסוך בינה ובין התובעת, יפנו הם להליך של בוררות. בית המשפט דחה טענה זו היות שבהסכם שנערך בין הצדדים לא הייתה כל התייחסות לסוגיה זו.
בית המשפט הבהיר, כי ליסוד ההסכמה יש משמעות רבה מאוד בהליך הבוררות ובלעדיו לא ניתן לקיימה ועל כן בהעדר קיומה של תניית בוררות בהסכם, כפי שהיה במקרה זה, נדחתה בקשת הנתבעת להעברת הסכסוך לבוררות.
ביטול תניית בוררות
במידה וברצונכם לבטל הסכם בוררות, או חלקים ממנו, סעיף 24 בחוק מונה את העילות האפשרויות שעליהן ניתן להסתמך, ואלו הן:
• היעדר הסכם בוררות בר תוקף – מכיוון שההסכם הוא אבן היסוד של הליך הבוררות, בהיעדר הסכם שנעשה כדין, ההליך בטל. מקרים שבהם ההסכם לא יהיה תקף הוא כאשר הבורר אינו מוסמך לדון בסכסוך, כאשר ההסכם לא קיבל תוקף משפטי וכדומה.
• הפסק ניתן על ידי בורר שלא נתמנה כדין – מצב זה מתקיים כאשר הבורר הכריע בסכסוך מבלי שהתקיימו התנאים שהכשירו אותו לכך. כמו למשל כאשר לא הייתה הסכמה של הצדדים להליך הבוררות או לזהותו של הבורר מלכתחילה, או כשהבורר אינו כשיר.
• בורר שחרג מסמכותו – שני הצדדים מחליטים מהן הסמכויות של הבורר ובאילו נושאים ידונו. כאשר הבורר חורג מתנאים אלו, פוסק סעד על אף שלא התבקש, פועל בניגוד לכללי הצדק או לא פועל על פי ההסכם, יבוטל פסקו.
• במידה ולא ניתנה לאחד מבעלי הדין הזדמנות להוכיח טענות או להביא ראיות – כמובן שהאחריות על הצגת ראיות מוטלת על באי הדין. לכן כאן עילות הביטול מתייחסות לפגמים בהליך שלא ניתן להתעלם מהם, לרבות אם התקיים פגם מהותי.
• הבורר לא הכריע באחד העניינים שהובאו להכרעתו – במידה והבורר לא הכריע בעניינים מסוימים בית המשפט ישיב את הפסק אליו, שכן הוא לא השלים את תפקידו ועליו להכריע בנושא.
• בהסכם הותנה שעל הבורר לנמק והוא לא עשה זאת – בחוק הבוררות ישנה חשיבות להליך ההנמקה ואפילו בוצע תיקון בחוק לנושא, שכן פירוט עוזר למנוע בקשות לביטול תניית בוררות. לכן על הבורר לנמק את פסקו, כל עוד הצדדים לא ביקשו אחרת.
• הבורר לא פסק בהתאם לדין, כפי שהיה כתוב בהסכם – על הבורר לפעול בהתאם לדין כפי שהוא מתבקש בהסכם.
• הפסק ניתן לאחר שעברה התקופה המוגדרת לנתינתו – יישוב סכסוכים באמצעות בוררות צריך להיות תהליך יעיל ומהיר. כך שמרכיב הזמן הוא תנאי חשוב.
• תוכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור – כאשר הפסק חורג מהנורמות הציבוריות המקובלות ועשוי לפגוע בעקרונות, באינטרסים ובערכי החברה.
• ביטול פסק דין סופי שאין עליו ערעור עוד – בשל פגיעה באמון, תרמית, ניגוד אינטרסים התייחסות לא שווה לשני הצדדים וכדומה.
אכיפת תניית הבוררות
מן הדוגמא שלעיל אנו למדים על החשיבות שבהכללת תניית בוררות בהסכם. כאשר עולה טענה מטעמו של אחד הצדדים כי הייתה הסכמה לפנייה לבוררות, אך הדבר איננו מופיע בהסכם שנערך בין הצדדים, הרי שבית המשפט לא יוכל להיעתר לבקשה לעיכוב הליכים והעברת הסכסוך לבוררות.
אפקט הדומינו – אולי ניתן יהיה ליישב את הסכסוך…
עתה נוסיף נדבך נוסף לסוגיה זו, והוא עד כמה בית המשפט מכבד את קיומה של תניית בוררות בהסכם כאשר היא קיימת. על כך ניתן ללמוד מפסק הדין ת”א 62918-07-14 בוקטוס נגד מלר אולשיצקי, שם הוגשה תביעה לבית המשפט בעניין תשלום שכר טרחת עו”ד והנתבעת ביקשה לעכב את ההליכים ולהעבירם לבוררות.
במקרה זה, לא הייתה מחלוקת בדבר קיומה של תניית בוררות בהסכם שנחתם בין הצדדים, ועל כן בקשתה של הנתבעת התקבלה על אף טענות שונות מצד התובע שביקש למנוע את העברת הדיון לבוררות. בית המשפט הסביר, כי משנקבעה תניית בוררות בהסכם, על בית המשפט לכבדה, מתוך עקרון העל כי הסכמים יש לכבד, ועל כן הורה להעביר את הסכסוך לבוררות.
