כתבה שלי בוואלה חדשות- “בעלי המתחם המסחרי רוצה לסגור אותו בשבת. הוא יכול?”

על פי פרסומים, היזם יחיאל אבו הצהיר כי בכוונתו לסגור בשבת את מתחם סטאר סנטר שרכש באשדוד ובו פועלים סניפי טיב טעם וסופר פארם. האם בכלל אפשרי לעשות את זה ומהן ההשלכות של המהלך מבחינת העסקים, העובדים והציבור?

על פי הפרסומים בתקשורת, היזם יחיאל אבו רכש את מתחם סטאר סנטר באשדוד (המכונה “מתחם רביבו”, אף על פי שכדורגלן העבר חיים רביבו מזמן לא שותף שם) והצהיר מייד כי בכוונתו לסגור בשבתות את המתחם שפעל בשבת ב-20 השנים האחרונות. במקום פועלים עסקים רבים שהבסיס הכלכלי שלהם בנוי דווקא על פתיחה בשבת, כמו רשתות טיב טעם, הסופרפארם והפיראט האדום.

האם בעלים של מתחם או קניון יכול לכפות על רשתות ובעלי עסקים שחתומים על הסכמים ארוכי טווח עם הבעלים קודמים, שלא לפתוח את עסקיהם בשבת? וההפך: האם בעל מתחם יכול לכפות על רשתות ובעלי עסקים לפתוח בשבת?

לגבי סגירה בשבת, התשובה, במילה אחת, היא כן. יחד עם זאת, הבעלים צפוי לתביעות פיצויים מטעם אותם עסקים. סופר פארם וטיב טעם הן חנויות שבאופיין עובדות בשבת בכל הארץ ולא רק בסטאר סנטר, אלא גם במרכזי ביג השונים ומהווים מוקד משיכה גם לעסקים אחרים הפתוחים בשבת. עם רכישת המתחם, בעצם, הבעלים החדש רוכש את הזכויות והחובות, כולל הזכויות והחובות החוזיות. המשמעותית ביותר, תהיה הפרת חובה חוזית לפי הסכם, לפתיחת המתחם בשבת.

אני משער כי אם הבעלים יתעקש על סגירת המתחם בשבת, תהיינה לכך השלכות משפטיות שנגרמות על ידי הפרת חוזה, מצידם של כל השוכרים הנשענים על פתיחה בשבת. תביעות מסוג זה כוללות פיצויים עבור הפרת הסכם השכירות והפסדי רווחים עתידיים, ואני בספק אם לבעלים החדש תהיה הגנה עבור הפרה זו.

אחת הפגיעות הקשות ביותר שתהיינה להחלטות מסוג זה היא סיום עבודתם של כלל העובדים ברשתות ובחנויות העובדות בשבת. בשלב הראשון, מדובר על אובדן שכר עבודה בשבת, שמהווה לפחות 25% משכרם החודשי. בטווח הרחוק, יהיו לכך השלכות כלכליות כבדות משקל שכרוכות בעזיבת הרשתות ופיטורי העובדים, עקב אובדן היתרון של עבודה בשבת ואי כדאיות כלכלית להתנהל במתחם שאינו עובד בשבת ושאמור להתחרות עם מתחמים רבים באזור שכן עובדים בשבת.

למצוא את המכנה המשותף

היו פסיקות רבות בסוגיית “אומד דעתם” בעת חתימה על הסכמים. השופט אליהו מצא, למשל, קבע כי ‘אומד דעתם’ של הצדדים הוא “המטרה או התכלית שעמדו לנגד עיניהם בעת כריתת החוזה”, והשופט סלים ג’ובראן קבע בתיק דלק – חברת הדלק הישראלית בע”מ נ’ ניר בן שלום, כי “בבחינת אומד דעתם של הצדדים לחוזה, השופט אינו בוחן דברים שבלב. הוא מנסה לאתר את רצונם הסובייקטיבי המשותף של הצדדים במועד בו כרתו את החוזה, כפי שהוא משתקף ב’סיפור’ אשר מספרים מתחילתו, בשלב המשא ומתן והרקע שקדם לו ועד לסופו”.

לאור פסיקות אלה, מבית המשפט העליון עולה כי לכל אחד מהצדדים יש האינטרסים שלו לגבי הסכם השכירות ובהתאם הגיעו להסכמות, אשר ייתכן וכוללות גם ויתורים מסוימים, לצורך קידום אינטרסים אחרים.

מניסיוני כעו”ד מסחרי, לבעלים הקודם של המתחם בוודאי היה חשוב שהרשתות המוכרות והעובדות בשבת יפתחו סניף בקניון אותו הוא מנהל, ולרשתות היה חשוב שהסניף יהיה פתוח בשבת. בהסכמים בין בעלי מתחמים לבין רשתות פארם ושיווק, בדרך כלל קיים סעיף סטנדרטי המדבר על פתיחת החנות במושכר בשבתות, חגים ומועדי ישראל. אם השוכר יהיה מעוניין בכך, תובא לידיעת המשכירה וחברת הניהול מראש ותהיה כפופה למילוי הוראות כל דין בקשר לכך והשגת רישיונות והיתרים. הוצאות שתיגרמנה למשכירה או לחברת הניהול כתוצאה מפתיחת עסקים בשבתות, חגים ומועדי ישראל, יהיו חלק מהוצאות הניהול במרכז המסחרי ויחולקו בין השוכרים, כולל אלה שאינם פותחים עסקיהם בשבתות וחגים.

ייתכן שניתן יהיה לפתור בעתיד את המחלוקות הללו בין בעל מתחם או קניון לבין רשתות ובעלי עסקים, על ידי שינוי החוק והתקנות בדבר אישור רבנות/תעודת כשרות, שתתיר מתן תעודת כשרות למקום הפותח בשבת ושהעובדים בו אינם מחויבים מבחינה דתית ליום מנוחה בשבת, אלא יום שישי או ראשון.

עו"ד שמעון צור. ענת קזולה, יח"צ

עו”ד שמעון צור (צילום: יח”צ, ענת קזולה)

מבחינה מסחרית, אובדן רשתות גדולות העובדות בשבת, שהן עוגנים לחנויות ממכר אחרות בכל מתחם, יביאו לעזיבת הרשתות, פיטורי עובדים, עזיבת שוכרים אחרים בחנויות קטנות שאינן מהוות מוקד משיכה רגיל (חנויות עוגן) וכניסת חנויות חדשות שאין בהם משיכה טבעית ללקוחות ותחרות מול מתחמים אחרים.

בעל הרשת או העסק שחתום על הסכם עם הבעלים הקודמים, יוכל לתבוע את הבעלים החדש על נזקיו הכלכליים מסגירת העסק בשבת וגם עבור פיטורים של חלק מהעובדים או כולם. זאת, במסגרת תביעה של הפרת חוזה הכרוכה בתביעה נזיקית ותביעה כספית.

אם המקרה היה הפוך ובעל המתחם או הקניון היה מנסה לכפות על בעלי רשתות וחנויות לפתוח את עסקיהם בשבת, הרי שיש לעשות זאת בהסכמה ובתנאי שחוקי העזר בעירייה הרלוונטית מאפשרים זאת. על פי חוק, לא ניתן לחייב שוכר לפתוח ביום מנוחה. אין פסיקה רלוונטית במקרה דומה, אך ישנן פסיקות לגבי מחלוקות נקודתיות כמו אחריות לניקיון המתחם למי שפתוח בשבת.

צריך לזכור שמי ששוכר ומוגדר כבית אוכל (מסעדה, בית קפה), אם יש לו תעודת כשרות הוא יאבד אותה ברגע שיפתח בשבת. לכן, סיטואציה הפוכה של לחייב שוכר לפתוח בשבת היא בלתי אפשרית.

לכתבה – https://finance.walla.co.il/item/3417185

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן