לשון הרע בעבודה

על פי חוק איסור לשון הרע, תשכ”ה , 1965, לשון הרע היא פרסומו של דבר מה, אשר עלול לבזות או להשפיל אדם בעיני הבריות או לפגוע במשרתו, משלח ידו ומקצועו. הוצאת לשון הרע יכולה להתרחש בכל מקום, לרבות במקום העבודה. האם העברת ביקורת שלילית על עובד תיחשב כהוצאת לשון הרע? 

הוצאת לשון הרע – הקדמה

לשון הרע היא עוולה מתחום הנזיקין אשר נוצרת בהתקיים שני תנאים: האחד, התבטאות פוגענית אשר יכולה לבוא לידי ביטוי בצורות שונות: אמירה בעל פה או בכתב, ציור, צליל וכיו”ב. התנאי השני הוא פרסום ופירוש הדבר הוא כי ההתבטאות הפוגענית נאמרה בפני אדם אחד נוסף לפחות, מלבד הנפגע. על פי נוסח החוק, כל אמירה בלתי נעימה יכולה על פניו להיחשב כהוצאת לשון הרע, אולם החוק כולל גם הגנות אשר בהתקיימן, לא תיווצר עילה לתביעה. האחת היא הגנת אמת בפרסום, השוללת הטלת אחריות בגין לשון הרע כאשר פורסם דבר מה שהוא אמת ויש בו עניין לציבור. ההגנה השנייה היא הגנת תום הלב אשר כוללת שורה של מקרים אשר לא ישמשו עילה ללשון הרע, ביניהם הבעת דעה על התנהגותו של אדם מכח דין או חוזה.

העברת ביקורת על העובד

במסגרת יחסי העבודה, נדרש המעסיק, מטבע הדברים, להעביר מדי פעם ביקורת כלפי עובדיו. כאשר מדובר על ביקורת שלילית, יכול העובד להיפגע מאוד מן הדברים, האם תהיה לו עילת תביעה נגד המעסיק בגין לשון הרע?  כל עוד זו מדובר בביקורת עניינית, המתייחסת למילוי תפקידו של העובד ולכישוריו המקצועיים אין בדבר הוצאת לשון הרע, אף אם העובד נפגע מהאמירה ואף אם היא נאמרה בפני אנשים נוספים, כך שמתקיימת דרישת הפרסום שבחוק. לעומת זאת, כאשר מדובר בהתבטאות  פוגענית הנוגעת לחייו האישים של העובד, למשל, התייחסות למוצאו, נטייתו המינית, מקום מגוריו וכיו”ב, הרי שברור כי אין המדובר בביקורת מקצועית ויכול הדבר להיחשב בהחלט להוצאת לשון הרע.

הגשת תביעה לפיצויים

כאשר עובד נפגע מהוצאת לשון הרע בעבודה, עומדת לו הזכות להגיש תביעה נגד המעסיק, במסגרתה ידרוש פיצוי כספי בגין הנזק שנגרם לו בשל המעשה. הוכחת הנזק היא עניין מורכב, היות שהנזק המרכזי שנגרם לנפגע בדרך כלל הוא פגיעה בשם הטוב, במוניטין ובכבוד האדם והמדבור בנזק בלתי ממוני שקשה לכמת אותו. משכך, כולל חוק איסור לשון הרע אפשרות לקבלת פיצוי ללא הוכחת נזק, בשיעור של עד כ75,000 ₪ וסכום כפול מזה, אם ניתן להוכיח כי הוצאת לשון הרע נעשתה בזדון ובמטרה לפגוע בעובד. אם נגרם לנפגע נזק כלכלי כתוצאה ממעשהו של המעביד, יוכל כמובן לתבוע אותו במלואו לצד הנזק הבלתי ממוני.

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן