צו אכיפה במסגרת תביעה חוזית /כספית

חברים ולקוחות יקרים.

היום אעדכן אתכם במקרה בו צד להסכם החליט לא לקיים את ההסכם במלואו או לדוג’ עוד בחר לקזז סכומים מההסכם על דעתו וללא הסכמת הצד השני להסכם.

סעיף 4 לחוק החוזים (תרופות), התשל”א-1970 קובע כדלקמן:

4. תנאים באכיפה 

בית-המשפט רשאי להתנות את אכיפת החוזה בקיום חיוביו של הנפגע או בהבטחת קיומם או בתנאים אחרים המתחייבים מן החוזה לפי נסיבות העניין.”

סעיף 4 לחוק החוזים (תרופות) דן בשני סייגים למתן צו האכיפה: 

האחד, סייג חוזי – מתייחס לאחד החיובים המוטלים על הנפגע. תנאי לכך שהנפגע יזכה בסעד האכיפה ושהמפר יאולץ לקיים את חיובו הוא, שהנפגע יקיים את חיובו הוא, או לחילופין ייתן ערבויות להבטחת קיומם. 

השני, סייג לבר-חוזי – מתייחס לחיוב שאיננו נכלל בתור אחד החיובים של הנפגע מכוח החוזה, אלא מהווה חיוב נוסף, שקשור קשר בל-ינתק לחוזה עצמו. בית-המשפט יכול לחייב את הנפגע, כתנאי לקבלת צו האכיפה, לקיים התנאי, הגם שאיננו כלול בחוזה.

בתביעה לאכיפת החוזה, אין משמעות לשאלה האם הפרתו של המפר מגיעה לכדי הפרה יסודית או שנחשבת היא להפרה שאינה יסודית. 

כדי שצד לחוזה יוכל לזכות בסעד האכיפה, שומה עליו להראות, שהצד השני הפר את החוזה. כלומר, שהגיע המועד לקיים את החוזה, והלה נמנע מלקיימו. 

חוזה שהופר, על-ידי אחד מן הצדדים, יהווה עילה לתביעת אכיפה. אולם, זכות זו מסוייגת למקרים בהם, החיוב שהופר הינו חיוב עצמאי ובלתי-תלוי. היינו, כאשר “חבותו של כל צד לחוזה עומדת בפני עצמה, גם כאשר לא עמד הצד השני במילוי חיוב כלשהו שהוטל עליו”.

מכאן עולה שכדאי ומומלץ כאשר מגישים תביעה כספית/חוזית על הפרת הסכם לצרף לכך צו אכיפה להסכם וכדאי לכם כלקוחות /תובעים לעמוד על כך הן מבחינה אסטרטגית לניהול התיק והן מהזמן שמתקצר לדיון בתביעה הכספית עצמה עקב הדיון המקדמי בצו האכיפה.

בברכת סופ”ש נעים ושבת שלום,

שמעון צור, עו”ד ונוטריון 

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן