חוק החברות קובע מהן זכויותיו של הדירקטור, כאשר מטרתן של אלו הנה לאפשר לו לבצע את תפקידו כהלכה. הזכות המרכזית הנה הזכות לקבלת מידע ולצידה, הזכות להעסיק יועצים וזכות התביעה.
זכות המידע
מטבע הדברים, דירקטור אינו יכול למלא את תפקידו כנושא משרה, ללא שבידיו המידע הרלוונטי אודות התאגיד. יתרה מכך, אם יקבל החלטה ללא שברשותו מידע מספק, יכול ויראו בו כמי שמפר הוא את חובת הזהירות שלו כלפי החברה. משכך, נתן החוק לדירקטור, זכות רחבה לקבלת מידע, במסגרתה רשאי הוא לבדוק את מסמכי החברה ורישומיה, לקבל העתקים מהם ולבדוק את נכסי החברה. בין המסמכים החשובים שעל הדירקטור לקבל לצורך מילוי תפקידו נמצאים כמובן הדוחות הכספיים של החברה.
יודגש כי זכותו של הדירקטור לקבלת מידע מוגבלת לצורך מילוי חובותיו וזאת על מנת למנוע שימוש לרעה בזכות זו. משכך, קבע החוק כי החברה רשאית למנוע מדירקטור לבדוק נכס או מסמך של התאגיד וזאת אם הדירקטוריון סבר כי הדירקטור פועל בחוסר תום לב או שבדיקה כאמור עלולה לפגוע בטובת החברה.
הזכות למנות יועצים
לצורך קבלת החלטות כנושא משרה, זקוק הדירקטור לעיתים לייעוץ מקצועי. כאשר בעלי הידע בתוך החברה אינם מספקים את הסיוע הנדרש שלו, רשאי הוא לקבל ייעוץ מקצועי חיצוני על חשבון החברה ובתנאי כי כיסוי ההוצאה אושר על ידי הדירקטוריון או על ידי בית המשפט.
החוק הגביל זכות זו למקרים מיוחדים וכאשר בית המשפט נדרש להחליט בעניין זה, ישקול הוא בין היתר האם הסיוע של מומחי החברה אכן אינו מספק ומהי סבירותה של עלות הייעוץ החיצוני, בהתחשב במצבה הכספי של חברה ובעילת הדירקטור לבקשת ייעוץ.
זכות התביעה
כאשר היה לדירקטור יסוד סביר להניח כי עומדת להתבצע פעולה של נושא משרה העלולה להוות הפרת חובה מצדו, הוא רשאי לפנות אל בית המשפט בבקשה שיאכוף את החובה או ימנע את הפעולה אותה עומד לבצע נושא המשרה. במסגרת זכות התביעה של הדירקטור נכללת גם האפשרות להגיש תביעה נגזרת.
זוהי תביעה המוגשת בשמה של החברה, בגין עילת תביעה שלה וכאשר היא נמנעת מלממש את זכותה זו. הצורך לעשות שימוש בהליך של תביעה נגזרת קם בדרך כלל כאשר נושא משרה בחברה עושה שימוש לרעה בסמכותו ופוגע בהתנהלות התקינה של החברה, אז מוסדותיה נמנעים מהגשת תביעה וגורמים בכך לנזק ישיר לה ולנזק עקיף לדירקטור ולבעלי המניות.
