תוכן עניינים
כל עובד זכאי לקבל את משכורתו בכל חודש, ובמועד שנקבע בחוק, וזו חובת המעסיק לדאוג לכך שעובדיו יקבלו את שכרם במועד. חוק הגנת השכר קובע כי אם העובד לא קיבל את שכרו עד תשעה ימים לאחר המועד, הרי ששכרו מולן והוא רשאי לתבוע פיצויים בגין הלנת שכר.
מתי ניתן להגיש תביעה לפיצוי בגין הלנת שכר?
עובד ששכרו הולן, רשאי לתבוע פיצויים ממעסיקו החל מהיום הראשון לאחר המועד המאוחר ביותר בו היה צריך לקבל את השכר. את התביעה יש להגיש לבית הדין לעבודה בתוך 60 יום ממועד קבלת השכר המולן. במקרים מיוחדים, בית המשפט מאשר להגיש את התביעה גם לאחר 90 יום.
לעומת זאת, אם השכר לא התקבל כלל, העובד יכול להגיש את התביעה על הלנת שכר, יחד עם התביעה לקבלת השכר, גם עד שנה מהמועד האחרון שבו היה צריך לקבל את שכרו.
כיצד מחושב הפיצוי בגין הלנת שכר?
לרשות בית הדין לעבודה עומדות שתי דרכים לחישוב הפיצוי, והסכום הגבוה מבין שתיהן הוא הקובע. הדרך הראשונה היא מתן פיצוי בסך 5 אחוזים מהשכר המולן עבור השבוע הראשון שלאחר מועד התשלום, ו-10 אחוזים מהשכר המולן עבור כל שבוע, או חלק שבוע, נוסף.
הדרך השנייה היא מתן פיצוי בגובה הפרשי ההצמדה לתקופה שבין המועד לתשלום השכר עד יום תשלומו בפועל, בתוספת 20 אחוז על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי ההצמדה עבור כל חודש שבתקופה האמורה.
מהו השכר שמחושב לצורך פיצוי בגין הלנת שכר?
לצורך חישוב פיצוי בגין הלנת שכר לוקחים בחשבון רק שכר העבודה ברוטו. כלומר, תשלומים נלווים (כמו בונוסים, שעות נוספות וכדומה) והחזרי הוצאות אינם נכללים בחישוב.
מהו יחסו של בית הדין לעבודה לתביעות בגין הלנת שכר?
בית הדין לעבודה שופט לחומרה מקרים של הלנת שכר, בשל פערי הכוחות המובנים בין עובדים ומעסיקים. העובדים תלויים במעסיק ובשכר שהוא משלם להם במועד לצורך ההתנהלות השוטפת של חייהם, ובית המשפט אינו רואה בעין יפה מעסיקים המנצלים את כוחם ופוגעים בפרנסת העובד על ידי דחייה של תשלום השכר.
עם זאת, למרות חומרת העבירה, נטייתם של בתי הדין לעבודה היא שלא לפסוק פיצויי הלנה מלאים, למעט במקרים קיצוניים.
האם ישנן נסיבות שבהן תשלום מאוחר של השכר לא ייחשב כהלנת שכר?
חוק הגנת השכר קובע מספר חריגים, המאפשרים לבית הדין להפחית את גובה הפיצוי בגין הלנת שכר או אפילו לדחות את התביעה לגמרי. למשל, מעסיק שיכול להוכיח שההלנה נעשתה בתום לב וכטעות כנה, או כתוצאה מנסיבות שאינן בשליטתו (כמו תקציב שהועבר אליו באיחור על ידי גורמים בכירים מעליו.
בנוסף, גם חילוקי דעות בין המעסיק לבין העובד על גובה התשלום שמגיע לעובד, עשוי להחשב נסיבות מקלות, כל עוד החלק של התשלום שעליו אין מחלוקת הועבר בזמן.
האם קשיים כלכליים של המעסיק יכולים להוות נסיבות המצדיקות הלנת שכר?
בהחלט לא. קשיים כלכליים לכשעצמם אינם מתקבלים בבית המשפט כנסיבות מוצדקות לעיכוב השכר או להפחתת פיצוי בגין הלנת שכר העובדים.
האם הלנת שכר היא עבירה פלילית?
ככלל, הלנת שכר, כמו הפרות אחרות של חוקי העבודה, נתפסת בעיני החוק כעבירה אזרחית ונדונה בבתי הדין לעבודה. ואולם, כאשר השכר שמולן הוא שכר מינימום, הדבר נחשב עבירה פלילית לכל דבר ועניין, ומעסיק שהלין את שכר המינימום של עובדיו עלול למצוא עצמו בהליך פלילי, אם אלו יבחרו להגיש נגדו תביעה.
הענישה בגין הלנת שכר מינימום יכולה להגיע לעד חצי שנת מאסר ו/או תשלום קנס (מעבר לפיצוי הניתן על הלנת השכר עצמה).
במידה ועובד נתקל במצב בו הוא חש מנוצל או שמרגיש כי אינו מקבל את הזכויות שלו בזמן התפטרותו, בחופשת לידה או שהוא סובל מכל הפרה כזו או אחרת שקשורה לזכויותיו ולתנאיו כעובד/ת – חשוב לפנות במידי לעורך דין לדיני עבודה
