סעיף 29 לחוק הבוררות, התשכ”ח-1968 קובע כך:
“29. צו עיקול וכו’
(א) משהוגשה בקשה לאישור פסק בוררות או לביטולו, רשאי בית-המשפט להורות על עיקול נכסי בעל-הדין שנגדו ניתן הפסק, עיכוב יציאתו מן הארץ או מתן ערובה למילוי פסק הבוררות.: הבקשה יכול שתהיה בעל-פה, ורשאי בית-המשפט לפטור את המבקש ממתן ערובה.
(ב) הוראות כל חיקוק בדבר עיקול זמני, עיכוב יציאה מן הארץ ומתן ערובה יחולו על סעד לפי סעיף זה בשינויים המחוייבים.”
צווים זמניים
סעיף 29 לחוק הבוררות מסדיר את סמכותו של בית-המשפט לתת צווים זמניים במסגרת הליך של בקשה לאישור פסק בוררות או ביטולו, לרבות חיובו של בעל דין במתן ערובה להבטחת מילויו של פסק הבוררות.
סעיף 29 לחוק הבוררות הינו הבסיס לחיובו של בעל דין המבקש לבטל פסק בוררות להפקיד ערובה לביצועו של פסק הבוררות.
הפקדת ערובה לביצוע פסק הבוררות
סעיף 29 לחוק הבוררות הינו הבסיס לחיובו של בעל דין המבקש לבטל פסק בוררות להפקיד ערובה לביצועו של פסק הבוררות. על יסוד סעיף זה מוסמך בית-המשפט לקבוע כי הפקדת ערובה הינה תנאי לדיון בבקשה לביטול פסק הבוררות.
ככלל, התערבות בית-המשפט בפסק בוררות הינה מצומצמת ביותר ומתוחמת הן על-ידי סעיף 24 לחוק הבוררות, המהווה רשימה סגורה של עשר עילות אפשריות לביטול הפסק, והן על-ידי הפסיקה.
התערבות מצומצמת של ביהמ"ש
ככלל, התערבות בית-המשפט בפסק בוררות הינה מצומצמת ביותר ומתוחמת הן על-ידי סעיף 24 לחוק הבוררות, המהווה רשימה סגורה של עשר עילות אפשריות לביטול הפסק, והן על-ידי פסיקת בתי-משפט.
על הצד שמבקש את ביטול פסק הבוררות, הנטל להראות כי סיכויי הצלחתו לביטול פסק הבוררות גבוהים. במילים אחרות, על המבקש לעמוד בנטל כבד להראות כי מאזן הנוחות נוטה לצידו באופן משמעותי.
נטל ההוכחה לביטול פסק הבוררות
יודגש, כי על הצד שמבקש את ביטול פסק הבוררות, הנטל להראות כי סיכויי הצלחתו לביטול פסק הבוררות גבוהים. במילים אחרות, על המבקש לעמוד בנטל כבד להראות כי מאזן הנוחות נוטה לצידו באופן משמעותי.
במסגרת השיקולים המנחים את בית-המשפט בעת הדיון בבקשה למתן סעד זמני במסגרת בקשה לאישור או ביטול פסק בוררות יבחנו, בדומה לכל דיון בבקשה למתן סעד זמני, הסיכויים לביטול פסק הבוררות וזאת בהתחשב במאפיינים המיוחדים של הבקשות הנ”ל.
כלומר, בית-המשפט בבואו לדון בבקשה למתן סעד זמני על סמך סעיף 29 לחוק הבוררות, יבחן את סיכויי הצלחת הבקשה לביטול פסק הבוררות וכן את מאזן הנוחות.
רשימת הסעדים הנזכרת בסעיף 29 לחוק הבוררות אינה רשימה סגורה ובית-המשפט רשאי להוסיף עליה.
רשימת הסעדים אינה רשימה סגורה
את סעיף 29 לחוק הבוררות יש לפרש באופן שאינו מגביל את כוחו של בית-המשפט לתת סעד זמני שלא נזכר בסעיף הנ”ל. כלומר, רשימת הסעדים הנזכרת בסעיף 29 לחוק הבוררות אינה רשימה סגורה ובית-המשפט רשאי להוסיף עליה. למסקנה זו ניתן להגיע לאור הנימוקים הבאים:
האחד, הגבלת כוחו של בית-המשפט לתת סעד מתאים לאחר שניתן פסק בורר אינה מתיישבת עם התכלית הגלומה בחוק הבוררות לפיה יש לעודד בעלי דין לברר סכסוכים במסגרת הליכי בוררות. לכן, אין לראות בסעדים המנויים בסעיף 29 לחוק הבוררות רשימה סגורה, אלא רשימה עליה רשאי בית-המשפט להוסיף.
השני, בהתאם לסעיף 16(א)(5) לחוק הבוררות, בית-המשפט הוסמך לתת סעד זמני הכולל צווי עשה וצווי מניעה קודם למתן פסק הבוררות. אין זה סביר שדווקא לאחר מתן פסק הבוררות וקודם לאישורו התכוון המחוקק למנוע מבית-המשפט לתת סעד זמני מתאים.
השלישי, אפילו יש להבחין בין השלב שעד למתן פסק הבוררות ובין השלב שלאחר מתן פסק הבוררות, אין בכך כדי לגרוע מסמכותו הכללית של בית-המשפט הדן בעניין אזרחי לתת כל סעד הנראה לו נכון מכוח הוראות סעיף 75 לחוק בתי-המשפט (נוסח משולב), התשמ”ד-1984, בעניין סמכותו של בית-המשפט ליתן סעד זמני שאינו מנוי בסעיף 29 לחוק הבוררות.
יוער, כי השלב שבו מצוי בית-המשפט בעת שהוא דן בבקשה על-פי סעיף 29 לחוק הבוררות, הוא שלב שלאחר בירור זכויותיהם של בעלי הדין. בית-המשפט מצוי בשלב בו כבר נפלה הכרעה בסכסוך בין בעלי הדין ואחד מהם מחזיק בידו פסק בוררות שהעניק לו סעד ופסק הבוררות מונח בפני בית-המשפט במסגרת בקשה לאישור הפסק או במסגרת בקשה לביטולו.
זאת ועוד וכאמור לעיל, נטל השכנוע מוטל על שכמו של בעל הדין מבקש הסעד קטן לאין שיעור מזה המוטל על שכמו של מבקש הסעד הזמני על-פי סעיף 16 לחוק הבוררות וזאת משום שטענותיהם וראיותיהם של בעלי הדין כבר זכו לדיון ולליבון בפני הבורר ולכן גם אין מדובר במצב לכאורי.
סעיף 29 לחוק הבוררות בא לגשר על פער הזמן שבין מתן פסק הבורר לבין פתיחת ההליכים בלשכת ההוצאה לפועל והוא מאפשר לבית-המשפט להבטיח את ביצועו של פסק הבורר שניתן מפני אפשרות של הברחת רכושו של הנתבע
המאמר מופיע גם באתר משפטי:
https://www.mishpati.co.il/article/13261
לקבלת פרטים נוספים על הליווי המשפטי של משרד עורכי דין שמעון צור
