הסכם סודיות NDA נועד להסדיר כיצד ניתן לחשוף מידע עסקי, מסחרי או מקצועי בפני אדם או גוף אחר מבלי לאבד את השליטה על אופן השימוש בו. הצורך בהסכם עולה לפני שיתוף פעולה עסקי, משא ומתן, הכנסת משקיע, עבודה עם ספק או יועץ, חשיפת נתונים מסחריים ובמצבים נוספים שבהם צריך להעביר מידע שאינו מיועד לציבור.
במשרד עורכי דין שמעון צור אנחנו מנסחים ובודקים הסכמי סודיות בהתאם למידע שמבקשים להגן עליו, לזהות הצדדים ולמטרה שלשמה המידע נחשף. מבחינתנו, NDA אינו מסמך אחיד שמתאים לכל התקשרות.
כדי שההסכם יהיה שימושי, צריך להבין מה עומדים לחשוף, בפני מי, למה הצד השני זקוק למידע ומה רוצים שיקרה למידע במהלך ההתקשרות ולאחר סיומה.

מהו הסכם סודיות NDA?
NDA, ראשי תיבות של Non-Disclosure Agreement, הוא הסכם שמגדיר את חובות הצדדים ביחס למידע סודי שנחשף במסגרת מערכת יחסים מסוימת.
ההסכם יכול לקבוע איזה מידע נחשב סודי, לאיזו מטרה מותר להשתמש בו, מי רשאי לקבל אליו גישה, באילו נסיבות ניתן להעביר אותו לאחר, כיצד יש לשמור עליו ומה צריך לעשות עם המידע לאחר סיום ההתקשרות.
הנקודה החשובה היא שההסכם אינו עוסק רק בשאלה האם מותר לגלות את המידע. במקרים רבים חשוב לא פחות להגביל את השימוש בו. לדוגמה, חברה יכולה להעביר לספק מידע לצורך בדיקת אפשרות לשיתוף פעולה. גם אם הספק אינו מפרסם את המידע ואינו מעביר אותו לאחרים, עדיין יכולה להתעורר בעיה אם הוא משתמש בו לצורך אחר שלא הוסכם בין הצדדים.
מתי כדאי להסדיר סודיות באמצעות NDA?
הצורך בהסכם סודיות עולה כאשר צד עומד לחשוף מידע שאינו רוצה שיהפוך לנחלת הכלל או שישמש את מקבל המידע מעבר למטרה שלשמה נמסר. מצב נפוץ הוא משא ומתן עסקי, שבו הצדדים עשויים להעביר נתוני מכירות, מחירים, רשימות לקוחות, מידע פיננסי, שיטות עבודה, תוכניות עסקיות או מידע אחר הדרוש לצורך בחינת העסקה.
NDA יכול להיות רלוונטי גם בשיתוף פעולה עסקי, בהתקשרות עם יועצים, פרילנסרים, קבלני משנה ונותני שירות, בהצגת מיזם לגורם פוטנציאלי או בשיחות עם משקיע או שותף עסקי. אנחנו בוחנים את הצורך בהסכם לפי המידע שעומד להיחשף והסיכון הנובע מהשימוש בו, ולא רק לפי הכותרת של מערכת היחסים בין הצדדים.
הסכם סודיות והגנה על סוד מסחרי
לא כל מידע פנימי של עסק הוא בהכרח סוד מסחרי מבחינה משפטית, ולא כל מידע שמוגדר בהסכם כסודי מקבל באופן אוטומטי את אותה הגנה. חוק עוולות מסחריות מתייחס לסוד מסחרי כמידע עסקי שאינו נחלת הכלל ואינו ניתן לגילוי בנקל על ידי אחרים, כאשר סודיותו מעניקה לבעליו יתרון עסקי והוא נוקט אמצעים סבירים לשמירה עליה.
לכן ההגנה על מידע עסקי אינה מתחילה ונגמרת בחתימה על NDA. כאשר חברה מחזיקה במידע שהיא רואה בו רגיש, חשוב לבחון גם כיצד הוא נשמר בפועל, למי קיימת גישה אליו, כיצד הוא מועבר ומהם האמצעים שננקטים כדי לשמור על סודיותו.
איזה מידע אפשר להגדיר כמידע סודי?
המידע הרלוונטי משתנה מעסק לעסק ומהתקשרות להתקשרות. הוא יכול לכלול שיטות תמחור, רשימות לקוחות, תוכניות עסקיות, נתונים פיננסיים, מפרטים, תהליכי עבודה, קוד, מידע טכנולוגי, תוכניות לפיתוח מוצר, מידע על ספקים, תנאים מסחריים, אסטרטגיית שיווק, מחקרים, תחזיות ומסמכים פנימיים.
כאשר אנחנו מנסחים הסכם NDA, אנחנו בודקים איזה מידע צפוי לעבור בין הצדדים וכיצד הוא מועבר, כדי לבנות הגדרה שמתאימה למערכת היחסים בפועל.
מידע שאינו נחשב סודי והחריגים להסכם
לצד הגדרת המידע הסודי, צריך להתייחס גם למצבים שבהם מידע לא יהיה כפוף לחובת הסודיות. לדוגמה, מידע שכבר היה פומבי, מידע שהיה בידי מקבל המידע כדין לפני שנמסר לו, מידע שהתקבל כדין מצד שלישי, מידע שפותח באופן עצמאי או מצב שבו קיימת חובה לגלות מידע מכוח דין או הוראה של רשות מוסמכת.
הסכם סודיות חד צדדי לעומת הסכם סודיות הדדי
בהסכם סודיות חד צדדי, צד אחד הוא בעיקר מוסר המידע והצד השני הוא מקבל המידע. בהסכם סודיות הדדי, שני הצדדים צפויים להעביר מידע רגיש זה לזה ולכן חובת הסודיות חלה על שניהם. לא נכון לבחור במבנה רק מפני שזה הנוסח הזמין, אלא לפי הדרך שבה המידע צפוי לעבור בפועל.
הגדרת מטרת השימוש במידע
אחד הסעיפים המשמעותיים ב-NDA הוא הסעיף שמסביר מדוע המידע נמסר ומה מקבל המידע רשאי לעשות איתו. למשל, חברה שמוסרת נתוני מכירות לצורך בדיקת אפשרות להשקעה אינה בהכרח מתירה שימוש בנתונים לכל מטרה אחרת. הגדרת המטרה מסייעת להבחין בין שימוש שנדרש לצורך ההתקשרות לבין שימוש שחורג ממנה.
מי רשאי לקבל גישה למידע הסודי?
כאשר חותמים על הסכם עם חברה, המידע בדרך כלל אינו נשאר אצל האדם שחתם על המסמך. ייתכן שיהיה צורך להעביר אותו למנהלים, עובדים, יועצים מקצועיים או גורמים נוספים המעורבים בפרויקט. לכן צריך להחליט מראש מי רשאי להיחשף למידע ובאילו תנאים.
כמה זמן נמשכת התחייבות הסודיות?
אין תקופה אחת שמתאימה לכל הסכמי הסודיות. משך ההתחייבות צריך להיקבע ביחס לסוג המידע, לקצב שבו הוא מאבד מערכו, למערכת היחסים בין הצדדים ולמטרה שלשמה הוא נמסר. צריך גם להבחין בין תקופת ההתקשרות העסקית לבין תקופת חובת הסודיות.
החזרת מידע, מחיקתו והשמדתו בסיום ההתקשרות
בהתאם לסוג ההתקשרות ניתן להסדיר החזרה של מסמכים, מחיקת קבצים, השמדת עותקים או טיפול במידע שנמצא במערכות גיבוי. המטרה היא לקבוע מנגנון שניתן להבין וליישם ולא התחייבות שנשמעת מחמירה אך אינה מתאימה לאופן שבו המידע נשמר בפועל.
פיצוי מוסכם וסעדים במקרה של הפרת NDA
כאשר מידע סודי כבר נחשף, הנזק לא תמיד ניתן לתיקון באמצעות תשלום כספי בלבד. לכן במסגרת ניסוח ההסכם צריך לבחון מראש מהן האפשרויות במקרה של הפרה. ההסכם יכול לכלול, בהתאם לנסיבות, הוראות הנוגעות לפיצוי מוסכם ולסעדים שהצד הנפגע יהיה רשאי לבקש.
כאשר מתעורר חשש ממשי לשימוש או לחשיפה של מידע, השאלה יכולה להיות לא רק כיצד לקבל פיצוי לאחר מעשה, אלא כיצד לנסות לעצור את המשך השימוש או הגילוי. במשרד שמעון צור אנחנו עוסקים גם בליטיגציה אזרחית ומסחרית, ולכן כאשר מתפתחת מחלוקת סביב הסכם סודיות ניתן לבחון גם את דרך הפעולה המשפטית בהתאם לנסיבות.
מה עושים כאשר קיים חשש להפרת הסכם סודיות?
כאשר עולה חשש שהמידע הועבר לאחרים או שנעשה בו שימוש שלא בהתאם להסכם, אנחנו מתחילים בבדיקת העובדות. צריך להבין איזה מידע נמסר, מתי הוא נמסר, למי הייתה גישה אליו ומה בדיוק מעורר את החשש להפרה.
במקביל אנחנו בודקים את נוסח ה-NDA עצמו. בהתאם לממצאים ניתן לבחון פנייה לצד השני, דרישה להפסקת השימוש, דרישה להשבת מידע או מחיקתו, משא ומתן ובמקרים המתאימים גם נקיטת הליך משפטי.
הסכם סודיות אינו זהה להסכם אי תחרות
סודיות ואי תחרות הן סוגיות שונות, גם כאשר הן מופיעות לעיתים באותו חוזה. התחייבות לסודיות עוסקת במידע ובאופן שבו מותר להשתמש בו או לגלות אותו. תניית אי תחרות מבקשת להגביל פעילות תחרותית מסוימת של אחד הצדדים. כאשר עולה צורך לשלב מגבלות נוספות לצד הסודיות, אנחנו בוחנים אותן בנפרד ובהתאם למערכת היחסים ולדין הרלוונטי.
למה לא להסתפק בתבנית NDA מהאינטרנט?
תבנית יכולה להמחיש כיצד נראה הסכם סודיות, אבל היא אינה יודעת מה אתם עומדים לחשוף, אם רק צד אחד מוסר מידע או ששני הצדדים עושים זאת, מי צריך לקבל גישה למידע, כמה זמן המידע צפוי להישאר בעל ערך ומה מטרת השימוש המותרת. במסגרת עבודתנו בחוזים והסכמים מסחריים אנחנו מתאימים את נוסח ההסכם למערכת היחסים שבגינה המידע עומד להיחשף.
בדיקת NDA שקיבלתם מהצד השני לפני חתימה
לא תמיד אתם אלה שמנסחים את הסכם הסודיות. לעיתים משקיע, לקוח, ספק או חברה שאיתה אתם מנהלים משא ומתן שולחים את הנוסח שלהם ומבקשים לחתום עליו. במצב כזה אנחנו בודקים את הגדרת המידע, מטרת השימוש, תקופת הסודיות, הגורמים שאליהם ניתן להעביר מידע, אחריות במקרה של הפרה והוראות לגבי החזרת מידע.
ניסוח ובדיקת הסכמי סודיות במשרד עורכי דין שמעון צור
במשרד עורכי דין שמעון צור אנחנו מלווים עסקים, חברות, יזמים ובעלי מניות בהסכמים ובהתקשרויות מסחריות. כאשר פונים אלינו לצורך NDA, אנחנו מתחילים בשאלה מה עומד לקרות בין הצדדים. מי מוסר את המידע, מה עומד להיחשף, מה הצד השני צריך לעשות עם המידע ומה הלקוח רוצה למנוע.
בהתאם לכך אנחנו יכולים לנסח הסכם חדש, לבדוק NDA שהתקבל מהצד השני או לבצע התאמות בנוסח קיים במסגרת משא ומתן. כאשר הסכם הסודיות הוא חלק מעסקה רחבה יותר, אנחנו בוחנים אותו כחלק ממערכת ההסכמים ולא כמסמך מנותק.
היתרונות בליווי הסכם NDA באמצעות משרד שמעון צור
משרד עורכי דין שמעון צור פועל משנת 2001 ועוסק במשפט מסחרי, חוזים, דיני חברות וליטיגציה. החיבור בין התחומים מאפשר לנו לבחון הסכם סודיות מתוך מערכת היחסים העסקית שבה הוא נדרש.
המטרה שלנו אינה להכניס להסכם כמה שיותר מגבלות. אנחנו רוצים שההסכם יגדיר בצורה ברורה מה מוגן, מה מותר לעשות ומה נדרש מכל צד בהתאם למערכת היחסים בפועל
טעויות שכדאי להימנע מהן בהסכם סודיות
אחת הטעויות היא לחתום על NDA בלי לבדוק כיצד מוגדר המידע הסודי. טעות נוספת היא להתמקד רק באיסור להעביר מידע ולהתעלם מהשימוש שמותר לעשות בו. חשוב גם להסדיר למי בתוך הארגון ניתן להעביר את המידע, מה קורה לאחר סיום ההתקשרות וכיצד מטפלים במידע שכבר אינו דרוש.
הגנה על המידע מתחילה לפני שהוא נמסר
הזמן הנכון לחשוב על הסכם סודיות הוא לפני שמידע רגיש עובר לצד השני. במשרד עורכי דין שמעון צור אנחנו מסייעים בניסוח הסכמי NDA, בדיקת הסכמים שנשלחו לחתימה והתאמת הוראות הסודיות לעסקה ולמערכת היחסים בין הצדדים.
שאלות ותשובות על הסכם סודיות NDA
לא בהכרח. אנחנו בוחנים את הצורך לפי סוג המידע וההתקשרות. אם אתם עומדים להעביר מידע עסקי שאינו ציבורי וששימוש בו על ידי הצד השני עלול לפגוע באינטרסים שלכם, יש מקום לבחון הסדרה של הסודיות לפני החשיפה. במקרים אחרים ההסכם המסחרי המרכזי כבר כולל הוראות סודיות מתאימות ואין בהכרח צורך במסמך NDA נפרד.
זה תלוי באופן שבו המידע עובר בין הצדדים. אם רק צד אחד צפוי לחשוף מידע רגיש, הסכם חד צדדי עשוי להתאים. כאשר שני הצדדים צפויים להעביר מידע סודי, ניתן לבנות התחייבויות הדדיות. המטרה היא שהמבנה המשפטי יתאים להתקשרות בפועל.
אין מספר שנים שמתאים לכל הסכם. אנחנו בוחנים כמה זמן המידע צפוי לשמור על ערכו ועל רגישותו ומה צפוי לקרות לאחר סיום מערכת היחסים. חשוב גם להבחין בין משך ההתקשרות לבין משך חובת הסודיות.
אפשר להסדיר התחייבויות גם בשלב מאוחר יותר אם הצדדים מסכימים לכך, אבל מבחינת ניהול הסיכון אנחנו מעדיפים לבחון את הסודיות לפני החשיפה. לאחר שהמידע כבר נמסר, נרצה להבין איזה מידע הועבר, למי, באילו נסיבות ומה כבר הוסכם בין הצדדים.
אפשר לקרוא תבניות כדי להבין את המבנה הכללי, אבל אנחנו לא ממליצים להניח שנוסח כללי מתאים לעסקה שלכם. הסכם סודיות צריך להתאים לסוג המידע, למטרת החשיפה, לזהות מקבל המידע ולדרך שבה הצדדים עומדים לעבוד.
סירוב לחתום אינו אומר בהכרח שהצד השני מתכוון להשתמש במידע שלא כדין. צריך להבין מדוע הוא מסרב ומהי מערכת היחסים. לעיתים קיימת מחלוקת על סעיף מסוים או שלגוף שמולכם יש מדיניות או נוסח משלו.
לפני שחושפים את המידע אנחנו יכולים לבדוק את הסיבה לסירוב ולבחון האם ניתן להגיע לנוסח מוסכם או לצמצם את המידע שנחשף.
במקרה של חשש להפרה אנחנו ממליצים קודם לשמור את הראיות ולאסוף את המסמכים הרלוונטיים. לאחר מכן אנחנו בודקים את הסכם הסודיות, את המידע שנחשף ואת הפעולות שנעשו לכאורה על ידי הצד השני.
בהתאם לנסיבות ניתן לבחון דרישה להפסקת השימוש, השבת מידע, מחיקתו, פנייה משפטית או צעדים נוספים.
לא. מידע סודי קיים גם בעסקים שאינם טכנולוגיים. רשימות לקוחות, תמחור, תנאי התקשרות, תוכניות עסקיות, שיטות עבודה ונתונים מסחריים יכולים להיות בעלי חשיבות גם בעסק מסורתי.
לא נמצאו תוצאות